דף הבית אודות מוזיאון מאגר מידע הדרכהסיורים אירועים צור קשר
תולדות רמת-גן
סרגל הזמן
ראשי העיר
אישים ומייסדים
אתרים ומוסדות
גנים ציבוריים
יקירי העיר
מאמרים בעיתוננו
שכונות ורחובות
שמירה וביטחון
תיעוד בעל-פה
תעשייה ומסחר
תרבות ואמנות
ראשי > מרכז מידע תולדות רמת-גן
תולדות רמת-גן

רמת-גן - מ"עיר גנים" עד ימינו


רמת-גן היא אחת הערים הגדולות בישראל ומונה בתחילת המאה ה-21 כ-150 אלף נפש ביותר מ-50 אלף בתי-אב. מספר העסקים בעיר מוערך ב-12 אלף. רמת-גן כשמה כן היא - עיר הגנים של ישראל. כרבע משטחה מכוסה שדרות, עצים הנטועים ברחובות וגנים, לרבות הפארק הלאומי ששטחו יותר מ-1,000 דונם.

שטח השיפוט של העיר הינו כ-13,700 דונם.

ראשיתה של רמת-גן בתחילת המאה ה-20. עשרות מתושבי תל-אביב הקטנה, ביניהם מורים בגימנסיה הרצליה, ביקשו איכות חיים וסביבה שהשכונה היפואית המתפתחת לא יכלה להציע.

הם ביקשו להקים "עיר גנים" (Garden City) ושמו עינם של שטח בן כ-2,000 דונם בדרך לפתח-תקווה, ולאחר דחיות חוזרות ונישנות - בעיקר בגלל מלחמת-העולם הראשונה (1918-1914) ששיבשה את כל מהלכי החיים - נרכש השטח בתחילת שנת 1921.

בתי אבן בים הפרדסים, רמת-גן בשנות ה-30

תחילה זה היה מושב חקלאי. בנוסף לתל-אביבים שביקשו להתגורר "מחוץ לעיר" התיישבו ביישוב חדש שנקרא "עיר גנים", חקלאים שהקימו ענפים כגון: לולים, רפתות וגני-ירק. כן ניטעו ברמת-גן וסביבתה פרדסי-הדרים רבים. בפברואר 1923 הוסב שם המקום לרמת-גן. מצפון לה הוקם יישוב נוסף, קטן יותר, שנקרא נחלת-גנים.
במהלך כל שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 הייתה רמת-גן יישוב קטן למדי, שמספר תושביו לא הגיע לאלף. ב-1926 העניקו לו הבריטים מעמד של מועצה מקומית, ורמת-גן הייתה היישוב היהודי החמישי שזכה למעמד כזה, לאחר תל-אביב (מועצה עירונית) ופתח תקווה, ראשון לציון ורחובות (מועצות מקומיות). נראה כי השלטון הבריטי העריך את הפוטנציאל הגלום ברמת-גן ולכן העניק לה עצמאות מוניציפאלית הרבה לפני מושבות יהודיות גדולות ממנה.

במפקד האוכלוסין הרשמי שנערך בארץ-ישראל בשלהי 1931 התגוררו ברמת-גן 975 נפש ובנחלת גנים 81.
קיבוץ רמת-גן התקיים בין השנים 1932 - 1935 ומנה כ-100 חברים וחברות. למידע נוסף לחץ כאן.

לאחר שנים אחדות החל הזינוק הגדול הראשון של רמת-גן. בראשותו של ראש המועצה הנמרץ שלה, אברהם קריניצי, הפכה רמת-גן ליישוב ששילב איכות חיים יחד עם פיתוח ענפי כלכלה חדשים. את החקלאות החלה להחליף תעשייה, ורמת-גן הפכה תוך זמן לא רב למרכז תעשייתי חשוב. באותן שנים פרח ביישוב גם ענף הקיט - ונפתחו בו עשרות פנסיונים ובתי מלון, שכן אווירו נחשב לנקי יותר מאשר בערים הגדולות של הימים ההם.

בסוף שנות ה-30 כבר ישבו ברמת-גן כ-5,000 נפש והיא הייתה אחת המושבות הגדולות של היישוב היהודי. בשנות מלחמת-העולם השנייה (1945-1939) חלה בה התפתחות נוספת, בעיקר בשל הדרישה לתוצרת התעשייה המפותחת שלה שהייתה דרושה למאמץ המלחמתי הבריטי. ברמת-גן פעלו מפעלים שלוש משמרות ביממה וייצרו מוצרי מזון, מתכת, טקסטיל ועוד.

באותן שנים אוחדו איתה שכונות שניבנו מחוץ לשטח המוניציפאלי שלה, כגון נחלת גנים, שכונת גפן, תל בנימין ורמת-יצחק ובשנת 1944 עלה מספר תושביה לראשונה על 10,000. הוא המשיך לגדול בשנים הבאות.

בד-בבד התפתחה ברמת-גן מתחת לפני השטח פעילות ענפה של ארגוני המחתרת - ה"הגנה", אצ"ל ולח"י, שהתרחבה בשנות המאבק שלאחר המלחמה. לא פלא שהבריטים כינו את רמת-גן "האינקובטור [מדגרה] של הטרור". אברהם קריניצי, שהיה ממייסדי ה"הגנה" ומחבריה, סייע לכל המחתרות במקביל, ושילם על כך: בקיץ 1947 הוא נאסר על-ידי הבריטים והוחזק במחנה המעצר בלטרון.

במלחמת העצמאות שפרצה מיד אחרי החלטת האו"ם מה-29 בנובמבר 1947, מילאה רמת-גן תפקיד חשוב. היא הייתה אמנם בעורף, אך בשוליה הצפוניים והדרומיים נערכו קרבות, ורבים מבניה ומתושביה לחמו בכוחות הביטחון. מיד עם קום המדינה ביקש ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, מאברהם קריניצי, למצוא עבורו מתחם בן עשרות מבנים שבהם יוכל להשתכן המטכ"ל, אשר הוחלט להוציאו מתל-אביב. ואכן, ב-18 במאי 1948 התמקם המטכ"ל על גבעת "החלמה", ליד גן אברהם של ימינו, ופעל במקום תקופה ארוכה. לא רבים יודעים שאת פקודת ההקמה של צה"ל חיבר ופרסם בן-גוריון ברמת-גן ובה אף הושבעו בכירי המטכ"ל הראשון.

הימצאות המטכ"ל ברמת-גן הביאה לשם מטוסים מצריים שהפציצוה כמה פעמים. בין המבנים שנפגעו - כמה ממתקני המטכ"ל וביתו של אברהם קריניצי.

אחרי המלחמה נמשכה התפתחותה המהירה של רמת-גן. היא קלטה אלפי עולים, ושר הפנים העניק לה מעמד של עיר בשבט תש"י (פברואר 1950). בשנות החמישים הראשונות התרכז קריניצי בשלוש משימות: קליטת העולים, נטיעת הפארק הלאומי בדרום העיר והקמת איצטדיון לאומי בצפונה. מספר תושביה עלה משנה לשנה. במפקד הראשון שנערך במדינת ישראל בנובמבר 1948 נמנו בה כ-17 אלף נפש. לאחר עשור אחד עלה המספר ל-80 אלף. את קו 100 אלף התושבים חצתה רמת-גן בתחילת שנות השישים.

קריניצי עמד בראש רמת-גן 43 שנים, וניצח ב-12 מערכות בחירות - שיא ישראלי ואולי אף עולמי. לאחר הבחירות של 1969, שבהן נבחר שוב, לא זכה לשבת על כיסא ראש העירייה, שכן הוא ניספה בתאונת דרכים יחד עם חתנו ונהגו. סגנו, ד"ר ישראל פלד, נבחר לתפקיד, והתמיד בו 14 שנה. פלד אף היה הראשון שנבחר לראשות העיר בבחירות אישיות (1978).

פיתוחה של רמת-גן נמשך גם בימי ראשי העירייה הבאים: אורי עמית (1989-1983) וצבי בר (מ-1989 ואילך). בר נבחר עד היום חמש פעמים לראשות העיר בבחירות אישיות (1989, 1993, 1998, 2003 ו- 2008) - תמיד ברוב גדול.

רמת-גן ידעה ימים קשים בתחילת שנות ה-90 - בעת מלחמת המפרץ. רבים מטילי הסקאד ששיגרו העיראקים לעבר ישראל, פגעו ברמת-גן והסבו אבידות בנפש ונזקי רכוש קשים. אלפי דירות נהרסו או נפגעו, ושיקומן הצריך השקעות גדולות. ראש העירייה, צבי בר, עסק רבות בשיקום העיר במשך תקופה ארוכה.

בשני העשורים האחרונים חלו ברמת-גן שינויים מרובים. ביניהם: הנהגת יום לימודים מלא (יול"ם) - פרוייקט ייחודי שבמסגרתו מעניקה עיריית רמת-גן כ-60 אלף שעות לימוד שנתיות לתלמידי העיר; בנייה ציבורית שכללה אולמות תיאטרון, מתקני ספורט, ספריות, אשכול פיס למדעים ואמנויות, ומרכזים קהילתיים; המשך פיתוח "מתחם הבורסה" שבו ניבנו מגדלי משרדים ומגורים, שאחד מהם הוא מגדל שער העיר - הבניין הגבוה ביותר בישראל וכן: שיפורים בתחבורה העירונית ומתן תשומת-לב גדולה למגזר האזרחים הוותיקים.

מתחם הבורסה הפך בשנים האחרונות למרכז הכלכלי החשוב במדינה, שבו אלפי עסקים בתחומי המשק השונים, לרבות מפעלי היי-טק רבים.

וראוי לסיים בצד היפה ביותר של רמת-גן: הגנים. בשני העשורים האחרונים שוקמו גנים ציבוריים ותיקים, ובראשם הפארק הלאומי וניטעו גנים חדשים. ב-2006 קיבלה רמת-גן בפעם ה-13 ברציפות 5 כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה בישראל יפה", הנערכת בין כל הערים והרשויות המקומיות בארץ על-ידי המועצה לארץ-ישראל יפה.